באנאליזה למחקר ה-ASCENT נבחנה ההשפעה של BMI על ממצאי היעילות והבטיחות של המחקר. ההשפעה של מינון הטיפול בתרופות בהן המינון מחושב על פי המשקל, בדומה ל-SG, אינו ברור. על פי האנאליזה, יעילות הטיפול ב-SG  בהשוואה לטיפול על פי בחירת הרופא נמצאה דומה בין תתי הקבוצות של ה-BMI השונה שנבדקו, עם פרופיל תופעות לוואי ניתן לניהול. על אף שבקרב המטופלות עם משקל יתר והשמנה נמצאו יותר הפחתות מינון עקב תופעות לוואי, הפחתת המינון לא תורגמה להפחתה ביעילות הטיפול.

השכיחות העולמית של השמנת יתר הכפילה את עצמה מאז שנת 1990 והוכרזה כמגיפה על ידי אירגון הבריאות העולמי. ההשפעה של משקל הגוף, body mass index (BMI) על ממצאי טיפולים שונים לא ידועה, במיוחד בטיפולים אשר ניתנים במינון על פי משקל, כדוגמת Sacituzumab govitecan (SG). SG הוא טיפול מסוג נוגדן מצומד לתרופה המכוון לחלבון Trop-2 ומצומדים אליו 7-8 מולקולות של SN-38, המטאבוליט הפעיל של אירינוטקאן. SG מאושר לטיפול בסרטן שד גרורתי מסוג TNBC על סמך ממצאי מחקר ה-ASCENT, אשר הדגים יתרון משמעותי לטיפול ב-SG מבחינת משך הישרדות ללא התקדמות מחלה(  PFS; hazard ratio [HR], 0.43; 95% CI, 0.35-0.54) ומבחינת משך הישרדות כוללת ( OS; hazard ratio [HR], 0.51; 95% CI, 0.41-0.62) בהשוואה לטיפול בכימותרפיה על פי בחירת הרופא. 

באנאליזה זו למחקר ה-ASCENT. נבחנה ההשפעה של BMI על היעילות והבטיחות של SG בהשוואה לטיפול כימותרפי על פי בחירת הרופא. אוכלוסיית המחקר (n=529) חולקה לשלוש: BMI<25, 25<BMI<30, BMI>30, כאשר נתוני הבסיס ההתחלתיים היו דומים בין הקבוצות. תוצאות האנאליזה הראו שבכל תתי הקבוצות לפי רמות BMI,  SG הראה יעילות מבחינת משך הישרדות ללא התקדמות מחלה, שיעור תגובה ומשך הישרדות כוללת מול החלופה הטיפולית במחקר. הפחתת מינון עקב תופעות לוואי נצפתה ב 11%, 24% ו- 41% מהמטופלות עם משקל תקין, משקל יתר והשמנת יתר, בעוד שהפסקת טיפול עקב תופעות לוואי נצפתה ב 4%, 3% ו- 8% בהתאמה. 

לסיכום, החוקרים מסיקים שטיפול ב-SG מראה ייתרון מבחינת יעילות בהשוואה לזרוע הטיפול על פי בחירת הרופא ופרופיל תופעות לוואי ניתן לניהול בכל תתי הקבוצות לפי חלוקת ערכי BMI.  בעוד שבתת הקבוצה עם ערכי BMI גבוהים, היו יותר הפחתות מינון עקב תופעות לוואי,   אלו לא תורגמו להפחתה ביעילות הטיפול.